ואז "זימנו" לי החיים שני אירועים טראומטיים מאוד שעלו בחיי שני אנשים כתוצאה מאי הקשבתי לאותו חוש שישי שמכונה אינטואיציה:

1.

שכן וחבר שלי קרא לי באמצע הלילה עם כאבים עזים בחזה. לפי התרשמותי הוא סבל מהתקף לב. מיד לקחתי אותו לבית חולים, אמרתי לרופא את התרשמותי האינטואיטיבית כי אני מכירה את האדם היטב, הרופא בדק וקבע שהנ"ל סובל מקלקול קיבה ואמר לי לקחת אותו חזרה לביתו. כיון שלא הייתי שקטה בקשתי ממנו לבוא למחרת למרפאה שם הוא נבדק שוב ע"י הרופא שטען שאם בבית חולים קבעו שהכל בסדר אז כך הדבר. האיש צעד כ – 50 מטר צנח ומת.

הגשתי מכתב תלונה, הוקמה ועדת חקירה במשרד הבריאות, נחקרתי בועדת החקירה ובסופו של עניין קיבלה האלמנה ואימא לשלושה ילדים קטנים פיצויים ממשרד הבריאות.

2.

שהיתי עם תלמידותיי בחדר לידה (במסגרת היותי מדריכה לתלמידות סיעוד) ופגשתי אישה מהישוב בו אני גרה שאמרה לי שהיא שוכבת כבר שלושה ימים וסובלת מכאבים בחזה ולא יכולה לנשום ובטח לא ללדת. פניתי לרופא והסברתי לו שהאישה הזו לא מציגה ושבעבר היא עברה אירוע שיכול להסביר את מה שהיא טוענת. ואולי כדאי לו להאמין לאישה שטוענת שהיא לא יכולה ללדת. אותו רופא צעק והתרגז ושוב לא היה לי האומץ  לעמוד בנחישות מאחורי האינטואיציה והתחושה הפנימית,  קראתי לבעלה אמרתי לו את תחושתי, סיימתי את המשמרת והלכתי.

אותה אישה נפטרה מאוחר יותר אחרי שגילו באיחור את הסיבוך. שוב כתבתי מכתב תלונה ושוב הוקמה ועדת חקירה ושוב קיבל האלמן פיצויים ממשרד הבריאות.